דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר לא דורג

פרק 1: האספנות שלי - יותר מתחביב

קליניקת האוספים של הדי אור
קליניקת האוספים של הדי אור
צילום: הדי אור
קליניקת האוספים של הדי אור
קליניקת האוספים של הדי אור
צילום: הדי אור
קליניקת האוספים של הדי אור
קליניקת האוספים של הדי אור
צילום: הדי אור
קליניקת האוספים של הדי אור
קליניקת האוספים של הדי אור
צילום: הדי אור
קליניקת האוספים של הדי אור
קליניקת האוספים של הדי אור
צילום: הדי אור
קליניקת האוספים של הדי אור
קליניקת האוספים של הדי אור
צילום: הדי אור
קליניקת האוספים של הדי אור
קליניקת האוספים של הדי אור
צילום: הדי אור
קליניקת האוספים של הדי אור
קליניקת האוספים של הדי אור
צילום: הדי אור
קליניקת האוספים של הדי אור
קליניקת האוספים של הדי אור
צילום: הדי אור
קליניקת האוספים של הדי אור
קליניקת האוספים של הדי אור
צילום: הדי אור
קליניקת האוספים של הדי אור
קליניקת האוספים של הדי אור
צילום: הדי אור
קליניקת האוספים של הדי אור
קליניקת האוספים של הדי אור
צילום: הדי אור
קליניקת האוספים של הדי אור
קליניקת האוספים של הדי אור
צילום: הדי אור
קליניקת האוספים של הדי אור
קליניקת האוספים של הדי אור
צילום: הדי אור
קליניקת האוספים של הדי אור
קליניקת האוספים של הדי אור
צילום: הדי אור
קליניקת האוספים של הדי אור
קליניקת האוספים של הדי אור
צילום: הדי אור
קליניקת האוספים של הדי אור
קליניקת האוספים של הדי אור
צילום: הדי אור
קליניקת האוספים של הדי אור
קליניקת האוספים של הדי אור
צילום: הדי אור
קליניקת האוספים של הדי אור
קליניקת האוספים של הדי אור
צילום: הדי אור
קליניקת האוספים של הדי אור
קליניקת האוספים של הדי אור
צילום: הדי אור
קליניקת האוספים של הדי אור
קליניקת האוספים של הדי אור
צילום: הדי אור
קליניקת האוספים של הדי אור
קליניקת האוספים של הדי אור
צילום: הדי אור
קליניקת האוספים של הדי אור
קליניקת האוספים של הדי אור
צילום: הדי אור
קליניקת האוספים של הדי אור
קליניקת האוספים של הדי אור
צילום: הדי אור
קליניקת האוספים של הדי אור
קליניקת האוספים של הדי אור
צילום: הדי אור
קליניקת האוספים של הדי אור
קליניקת האוספים של הדי אור
צילום: הדי אור
קליניקת האוספים של הדי אור
קליניקת האוספים של הדי אור
צילום: הדי אור
קליניקת האוספים של הדי אור
קליניקת האוספים של הדי אור
צילום: הדי אור
קליניקת האוספים של הדי אור
קליניקת האוספים של הדי אור
צילום: הדי אור
קליניקת האוספים של הדי אור
קליניקת האוספים של הדי אור
צילום: הדי אור
קליניקת האוספים של הדי אור
קליניקת האוספים של הדי אור
צילום: הדי אור
קליניקת האוספים של הדי אור
קליניקת האוספים של הדי אור
צילום: הדי אור
קליניקת האוספים של הדי אור
קליניקת האוספים של הדי אור
צילום: הדי אור
קליניקת האוספים של הדי אור
קליניקת האוספים של הדי אור
צילום: הדי אור
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור - קליניקת האוספים החדשה
הדי אור


נוצר ב-11/26/2017

שמי הדי אור ואני תוצר 1956. אני נשוי לאיבון ואב לשתי בנות - מאיה לי וליאת גל. נולדתי וגדלתי ברמת גן ברחוב נגבה הצמוד לרמת עמידר לאב צבר פלמ"חניק, יגאל בוטרימוביץ, ולאם שעלתה מצרפת, נויה אקרלינג. כמו כל הילדים בני התקופה והמקום, גם אני אספתי (תרתי משמע) בילדותי בולים מתיבות הדואר של כל השכנים. מדי פעם ליקטנו גם מכסים של הונטילים של מכוניות. היינו קצת-מאוד שובבים, אבל לא ממש התמדנו באספנות. כיום אני אספן ישראליאנה מוכר. תחום הישראליאנה כולל תחומי אספנות מגוונים - רובם מוצרים שנוצרו החל ממחצית המאה הקודמת ומשקפים את התרבות וההיסטוריה הציונית.

בגיל 24, לאחר שחרורי מצה"ל (הייתי קצת בקבע בעקבות קורס קצינים) התחלתי ללמוד גרפיקה. בין השנה השניה לשלישית ללימודים נסעתי לארה"ב במסגרת מה שהישראלים מכנים "הטיול אחרי צבא". בטיסה ניגשה אלי הדיילת ושאלה אותי איזה משקה חריף אני רוצה לשתות. השבתי שאני צריך לראות מה יש להם להציע. בחרתי את הבקבוק הכי יפה שהיה בהיצע (קונייאק צרפתי Camus). הבחירה נעשתה לפי יופי בלבד כי אני לא ממש שותה משקאות אלכוהוליים. לאחר מספר שעות הריטואל הזה חזר על עצמו וכך הפכתי לבעלים הגאה של 2 בקבוקים חמודים. זו היתה התחלת האוסף.

שנתיים לאחר מכן התחתנתי עם מי שהכרתי בטיול הזה ועשתה עליה לישראל. היא הביאה איתה כעשרים בקבוקי אלכוהול מיניאטוריים שקיבלה במשך השנים מהוריה. באותו הרגע ראיתי את כוחה ועוצמתה של כמות וה"מחלה" פרצה במלוא עוזה. מאז צמח האוסף הזה והיום הוא מונה כששת אלפים (ובמספרים 6,000) בקבוקים מכל העולם. חלקם בעלי צורה רגילה וחלקם בעלי צורה ייחודית - בתים, מכוניות, אנשים, מקומות, ספרים ועוד.

במשך השנים שמתי לב שהבקבוקים שהכי מדברים אלי והכי מושכים את תשומת לבי הם אלה הישראלים, בייחוד אותם בקבוקים שיוצרו לפני הקמת המדינה. התחלתי להתמקד בהם וכך נשאבתי לכל נושא תעשיית האלכוהול בארץ ישראל. משם הדרך היתה קצרה להגדלת האוסף לפריטים משיקים: תוויות ישנות, פרוספקטים, ניירת חומרים שונים ומשונים מתעשיה זו וגם בקבוקי אלכוהול גדולים מפלסטינה-א"י. נהניתי ואני עדיין נהנה לחקור את ראשית דרכה של התעשייה הזו, שהיתה במשך שנים מאד צנועה.

משם "שריטת האספנות" הלכה והעמיקה אצלי והפכה ל"שבר סורי אפריקאי" (למרות שאני במקור אשכנזי). הרחבתי את תחומי העניין לנושאים נוספים, בעיקר מתקופת המנדט אבל של המדינה בראשיתה (משתדל לא לעבור באיסוף את שנות השבעים).

כיום יש לי מספר אוספים רציניים ומכובדים וגם מספר "לא אוספים" (ואפרט בהמשך מהו "לא אוסף"). האוספים העיקריים שלי כיום הם כאמור בקבוקי אלכוהול מיניאטוריים מכל העולם (ובתוכם גם הארץ ישראלים והישראלים); אוסף פריטים של תעשיית האלכוהול מפלסטינה; אוסף שנות טובות; אוסף אל-על (אני כנראה האספן הגדול ביותר בארץ בתחום זה וחברי עו"ד מרווין גולדמן מניו יורק הוא כנראה האספן הגדול ביותר בעולם); אוסף פריטי בתי מלון מפלסטינה;  אוסף "מזרחי" שאלו הם יציקות גבס של חיות ופיסלונים שונים (לאחר תחקיר ממושך הוצאתי לאור את הספר "מזרחי – פורצלן לעניים", בשותפות עם ידידי ד"ר חיים גרוסמן); אוסף קופסאות פח ישראליות; אוסף של גרפיקה ארץ-ישראלית (בעיקר ניירת משרדית ופרוספקטים) ואוסף קופסאות סיגריות.

בנוסף יש לי מספר רב של מה שאני מכנה "לא אוסף". אלו פריטים היסטוריים שמרגשים אותי פחות מאלה של האוספים העיקריים, אבל עדיין יש לי רצון עז להיות בעליהם. לרוב מדובר באוספים קטנים יחסית בהשוואה לאלה שמחזיקים אספנים אחרים בארץ ובעולם. כלומר אלה אוספים בעדיפות משנית. אני אוסף את הפריטים הללו בחדווה, אבל הם לא כאלה שאהיה מוכן להשקיע ממון רב, זמן ואנרגיה בכדי להשיגם או בכדי להשיג מידע עליהם. לכן אני מכנה אותם בצחוק "לא אוסף".

אני יודע שכמה מחבריי לתחביב מתנגדים להגדרה הזו ומעדיפים הגדרה יותר "שמרנית", כגון "אוסף על הדרך" או "אוסף משני". אבל כיוון שאני הוא זה שאוסף את הפריטים, ממיין אותם, משמר אותם, מפענח את מקורם ומקטלג אותם - אני זכאי לקרוא להם כראות עיני. ואני אוהב את ההגדרה. גם ידידי המלומד, פרופ' עוז אלמוג, אוהב את ההגדרה החיננית הזאת.

ה"לא אוספים שלי" כוללים מגוון קטגוריות ונושאים: צים, סכיני גילוח, מסטיקים, תחבורה, מזון, מטבח, יפה ירקוני, טקסטיל, אריזות קרטון מתעשיית המזון בארץ, בנקים, פנקסים, תמונות, שירונים, תעודות של בתי ספר, תוכניות של הצגות, לוחות שנה, בקבוקי שתיה קלה ועוד נושאים רבים ומשונים.

כמה מילים "פילוסופיות" על האספן והאספנות (שזה נושא של פרופסורים לסוציולוגיה). על מנת להיות אספן נדרשות מספר רב של תכונות. בראשונה אהבה לחפצים. באמת מדובר בהתמכרות, באובססיה ובתשוקה שמוסברות על ידי פסיכולוגים, פסיכיאטריים וסוציולוגים. אני אישית לא בדקתי את הנושא ומעדיף את ה-480 ש"ח להשקיע בסוחר ובסחורה שלו בשוק הפשפשים במקום בפסיכולוג. מסתבר שזה משתלם, בכל המובנים.

האספן שיוצא לצייד היומי, לא יודע אם יחזור עם עכבר או אריה הביתה ולכן הדריכות והריגוש גדולים. זה מרדף מתמיד אחר התשוקה - שהיא הפריט הבא. זה הדחף הבלתי נשלט כמעט להיות בעל חפץ שלא מזיז לרוב האנשים בעולם (אבל אלה שהוא מזיז להם, חשים כמוני). האספן לא מסתפק בלראות את הפריט במוזיאון או אצל אספן אחר או אפילו לקבל העתק או צילום של החפץ. החפץ עצמו הוא הוא הגביע שאותו אנחנו שואפים להניף אל על, בתחושה של אושר עילאי.

עבודת האיסוף המקצועית (ואני רואה בעצמי אספן מקצועי) דורשת יצר אגירה, יצר בעלות, ידע רב, יכולת מיון וקיטלוג, זמן וכסף. גם היא דורשת הקרבה של שעות שינה, הן על מנת לחפש פריטים פוטנציאליים באינטרנט בשעות הלילה השקטות או כדי להשקים קום כדי להגיע ראשון לשווקים ולהקדים את כל המתחרים ("החולים" כמוני).

האספן מסדר את אוספו כרצונו ובונה אותו לפי ראות עיניו. אין כאן מתכון או סטנדרד. בניגוד להחלטות רבות בחיים (בעבודה, בזוגיות במשפחה ועוד) שבהן  אתה כפוף למערכת חוקים, צווים ונהלים, ההחלטה לגבי סידור, אחסון וארגון האוסף היא תמיד החלטה נכונה וגורמת לסיפוק. כאן אתה בונה את עולמך הפרטי, מחליט כרצונך ואינך נדרש לקיים ישיבות ולקבל החלטה ברוב קולות. כמו שפנחס ספיר (שר האוצר השלישי של ישראל) היה אומר "התלבטתי עם עצמי והחלטתי פה אחד...." כך גם אני.

תבנית תמונות
הקליניקה הישנה של הדי אור ביפו

לתחושתי הפעלתנות האספנית מחזירה את האספן לילדותו, לימים "טובים יותר", מה שאומר ככל הנראה שהיתה לי ילדות מאושרת.

המהפכה הדיגיטלית ללא ספק הופכת את מלאכת האספנות לקלה יותר ובמובנים רבים גם לתקשורתית ונגישה יותר. לדוגמה אפשר להגיע למוכר שמתגורר באלסקה ומחזיק בפריטים של חברת "אלסקה" (זו חברה שפעלה כגורם מרכזי בעלייתם של יהודי תימן לישראל במבצע "כנפי נשרים" 1948-1950) שמתאימים לאוסף "אל על", לאוסף עליה לארץ, לאוסף תימנים, לאוסף תעופה או לכל אוסף אחר. לפני שנים ספורות לא יכלת לדעת על הפריטים הללו בוודאי לא יכלת להשיג אותן באמצעות הקשר המיידי עם אדם מעבר לאוקיינוס.

בזכות האינטרנט גם צצו כפטריות אחרי הגשם, בתי מכירות אינטרנטים אשר מביאים "עד פתח ביתו" של האספן פריטים רבים ומגוונים למכביר (ולא כאן המקום לעסוק האם דבר זה חיובי וכמה זמן תופעה זו תימשך).

תבנית תמונות
תחילת סידור הארונות בקליניקה החדשה

עם זאת, עדיין אני חש שכיתות הרגלים בין הדוכנים בשוק והחיפוש בערימות "הזבל" מתגמלים יותר. כמו שנאמר: הזבל של האחד הוא אוצר של השני. החזרה הביתה עם ידים מלוכלכות מניבה תחושה מרוממת של "עבודת כפים".

אוספי העיקריים מרוכזים בדירתי. כמו כן שכרתי מחסן שאני קורא לו "קליניקה". זה מקום בו אני יכול לשבת ולסדר את האוספים, לארגן ולקטלג אותם, לחקור את פרטיהם ולהשיג מידע עליהם. זה מקום שבו חברים אספנים יכולים לבוא ולבלות יום איתי בהנאה מרובה. החלל עוטף אותך באווירת וינטג' משום שתלויים על קירותיו עשרות פוסטרים ומדפי הארונות גדושים ומלאים בכל טוב של ישראליאנה. הקלסרים ממלאים גם הם את המדפים בעבודה שאין לה סוף. אין זה משרד. אין זה גלריה. אין זה מחסן. אין זה בית קפה ומאפה למפגש חברי. אין זה שטח איחסון. אין זה ארכיון. זו קליניקה משום שבו האספנים, החובבים, והאוספים  "מטופלים" באהבה ובגישה חיובית ורצינית. 

הקליניקה הקודמת שלי היתה במחסן שכור ביפו העתיקה ולאחרונה העתקתי אותה למקום חדש ברמת השרון. זו גם היתה הזדמנות לקנות ארונות חדשים (וינטג' כמובן) ולסדר את החומרים באופן יותר מאורגן ומושך.

תבנית תמונות
הדי אור - קלינקת האוספים החדשה

הערות שוליים

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.